חביתותים - גן ירקות אנכי

Available languages: русский

הבנות במשפחה שלי חוזרות בקנאות לרעיון גידול עצמאי של תבלינים וירקות שונים בשטח הדירה שלנו בקומה שמונה עשרה. היו ניסיונות רבים לגידולים במרפסת אך אף אחד מהם לא הצליח. חוץ מעץ לימון אחד במרפסת של ביתי. על עדן החלון במטבח גידלנו בזיליקום בהצלחה מגוונת. עלו אפילו רעיונות של גן תלוי הידרופוני בצמוד לחלון הגדול בסלון שלא זכו להגיע לשלב המימוש. והנה, בסוף השנה הקודמת, הן מצאו סדנה של יצירת גן ירקות אנכי מחבית - החביתותים.

1. הבדל של 20 יום


בכללי הרעיון לגן ירקות אנכי אינו חדש. ובפרט בצורתו הגלילית. אך בסדנה הזו יש כמה נקודות מעניינות. ראשית, כל החומרים והציוד מוכנים מראש. ליאור וקנין, יוצר ומעביר הסדנה, הביא את הטכנולוגיה לרמה כזאת שכל אחד יוכל להתמודד, גם אם מעולם לא נגע במברגה. שנית, בחבית מתוכנן כור דשן הפועל על שאריות מזון ותולעים אדומות. אז איך זה עובד?

חתולים למתחילים

Available languages: русский

החלטתם לאמץ חתול? אל דאגה, אתם לא הראשונים. לפני כתשעת אלפים וחמש מאות שנים, בשחר עידן החקלאות "לאמץ חתול" הפך בשביל האנושות להכרח. הייחודיות שבאופיים של החתולים לא נתנה אפשרות לבני האדם להשתמש בהם לתועלתם האישית בדומה לכלבים וסוסים, אבל במקום נתנה אפשרות לקיים הסכם שבבסיסו עומדת עזרה הדדית. מאז ועד היום בני אדם וחתולים חיים ביחד קשורים על ידי חוזה עתיק יומין זה... ואתם – קראתם את החוזה?

סעיפי החוזה כוללים את חובותיהם של שני הצדדים אחד כלפי השני, ואת הסנקציות השליליות על אי קיומן. אתם יכולים לא להכיר את חובותיכם, אך כל גור חתולים מכיר אותן מלידה. אף חתול לא ידרוש פיצוי על הנזק הנגרם דרך משפט, חתולים הם מעל זה, אך כל חתול יכול לספק לכם חידוש של כלל המלתחה והריהוט שברשותכם. מאמר זה נועד במיוחד בשביל כל אלו שרוצים לחיות באושר ועושר עם חיות המחמד המגרגרות שלהם.

תוכן עניינים:
ההחלטה התקבלה
במי לבחור?
נא להצטייד בהתאם!
הגענו הביתה
יש לך כבר מישהו?
חינוך וטיפול
בטיחות
תזונה

הפעלה מהירה

מינימום הסברים. רק סעיפי החוזה והעונשים הצפויים בעקבות אי עמידה בתנאים. תחליטו אתם מה באמת חשוב ומה ניתן להזניח. המאמר מיועד למי שמעוניין באימוץ חתול בפעם הראשונה ולא רוצה להיתקל בבעיות. אך יכול גם לעזור בפתרון בעיות למי שכבר יש בבעלותו חתול. למי שכבר נתקל בבעיות מומלץ לראות את הסדרה "My cat from hell" של ערוץ "Animal planet".

---

ההחלטה התקבלה
דבר ראשון - כדיי לוודא שלאף אחד במשפחה אין אלרגיה, תקבעו עם חברים בעלי חתולים או בעלי בתי גידול שמהם אתם חושבים לקחת חתול, על כך שתתארחו אצלם כמה פעמים ותבלו שם מספר שעות. עדיפות לכך שהם לא יעשו ניקיון יסודי בבית כיום עד יומיים לפני הגעתכם. אפשרות נוספת היא להתנדב מספר פעמים במוסד הקרוב לביתכם של צער בעלי חיים. בכל מקרה, כמות החתולים שתפגשו צריכה להיות גדולה.

גם אם למישהו במשפחה יש אלרגיה, אך יש לו חשק עז לאמץ חתול – תעברו על כמה שיותר בתי גידול תוך חזרה בשנית לבתי גידול בהם האלרגיה לא הופיעה בביקור הראשון. האלרגיה לא בהכרח תופיע במפגש עם כל חתול, ואין לה כל קשר לקיום או חוסר בפרווה.

הגור חייב להתחנך על ידי חתולת בית ולחיות איתה עד גיל שלושה חודשים לפחות. אם המגדל מתעקש למסור את הגור לפני גיל זה – תחליפו את המגדל. מנקודת מבט פסיכולוגית, הגיל המתאים ביותר לשינוי מקום המגורים הוא 5-6 חודשים.
עונש צפוי: קושי ביצירת קשרים חברתיים, הרגלים לא רצויים כגון מציצה ולעיסה של בגדים או חלקי גוף של הבעלים, זללנות, שימוש רב בשיניים ובטפרים בתקשורת עם בני אדם.

את סט החיסונים הראשון (נגד חתלתלת, הרפס, קליצי וירוס, כלמידיה וחיסון נגד כלבת) החתול צריך לקבל כשבועיים לפני עזיבת ביתו הקודם, זה צריך להיכתב בפנקס החיסונים. עדיף לעשות זאת לפני תחילת החלפת השיניים מחלביות לבשריות.
עונש צפוי: ואף מוות של הגור. זיהום ביתכם בנגיף ובעקבות כך תקופה ארוכה בה לא תוכלו להביא חתול נוסף.

אם אתם מעוניינים ביותר מחתול אחד, עדיף לקחת את הגורים בו זמנית, מאותה ההמלטה.

בנוכחות כל המשפחה יש להחליט מראש מה יהיה מותר לחתול ומה אסור. כל בן משפחה צריך להישבע שהוא יפעל בכל פעם שיהיה עד להתנהגות לא נאותה מצד החתול.
עונש צפוי: קושי ביצירת קשרים חברתיים.

עשה לך וטרינר. הקשיבו לעצתם של מגדלים, חברים אשר יש בבעלותם חיות מחמד, ופורומים אזוריים בנושא בעלי חיים.

---

במי לבחור?
בקרו את המגדל כאשר החתול יהיה בן חודשיים ומעלה. תעבירו בביתו לפחות שעה (תביאו איתכם משהו לקפה, ועל הדרך תוכלו לשוחח עם המגדל). שימו לב להתנהגותם של הגורים ונסו לשחק עימם עם חכה או חוט. אל תביאו צעצועים איתכם, אלא השתמשו באלו של המגדל. אם תחליטו כן להביא צעצוע משלכם – הביאו צעצוע חדש לחלוטין, תפתחו אותו בנוכחות המגדל, השתמשו בו והשאירו אותו שם בסיום. הגורים צריכים להתעניין בכם מרצונם האישי וליזום משחק. גור אשר מתחבא ולא רוצה לצאת – עדיף שיישאר במחבוא. תבחרו את הגור הכי גדול, סקרן ופעיל אך שאינו אגרסיבי כלפיכם. את הצעצוע הוא יכול אפילו לקרוע לגזרים, אך הרגליים והידיים שלכם לא צריכים להיתפס על ידיו כקורבן.
תזכרו, שכל גור – הוא פרט בפני עצמו. ככל שתבלו איתו יותר זמן לפני שתיקחו אליכם הביתה, כך תוכלו לדעת יותר טוב עד כמה מתאים לכם הגור הספציפי הזה.
עונש צפוי: סיכוי גבוה לקבל חתול חסר כל יכולות חברתיות, ממנו אף אחד לא ייהנה.

אל תפחדו לקחת חתול מבוגר. לחתול כזה יש אופי ברור עליו יוכל לספר המגדל ושיותר קל לבחון בפגישה. אם אתם לוקחים חתול גזעי, רוב הסיכויים שאתם תקבלו חתול מסורס, עם זכיות רבות בתארים גבוהים בתערוכות שונות. צרו קשר עם מועדונים מקומיים של אוהבי חתולים על מנת לברר האם יש להם מגדלים אשר מעוניינים במסירת חתול שכבר הפסיקו להשתמש בו למטרת רבייה. בררו עם הווטרינר אשר טיפל בחתול כדיי לגלות שהוא הוצא מרבייה בשל סיבה הלא קשורה למחלות גנטיות. השתמשו באותם קריטריונים בהם השתמשנו לבחירת גור: החתול צריך להיות חברתי, להיכנס בקלות למשחק ושאינו אגרסיבי כלפיכם.

המין של החיה אינו משמעותי.

---

נא להצטייד בהתאם!
- כלוב נשיאה עם מרפד חד פעמי. רצוי שהמרפד ימצא בבית המגדל מספר ימים ויספוג את הריח המקומי.
עונש צפוי: בעיות בהעברה, סיכוי לבריחה, בעיות בהסתגלות.

בבית צריכים להימצא מראש:
- חדר מבודד עם ארגז חול (מומלץ שירותים סגורים, שהורדה מהם הדלת), אוכל, מים ומחבוא לימים הראשונים. כאשר כל אחד מהפריטים נמצא בפינה אחרת בחדר. קערת האוכל והשירותים רחוקים זה מזה מרחק מקסימאלי. כלוב הנשיאה בו העברתם את החתול יכול להוות מחבוא. השירותים כבר צריכים להיות מלאים בחול וקערות המזון והמים גם כן צריכות להיות מלאות לקראת הגעת החתול. את סוג החול והמזון שיש לקנות צריך לברר עם המגדל. רצוי לקחת חופן מהחול שהיה נמצא בשירותים אצל המגדל ולפזר מעל החול הטרי שנמצא בשירותים החדשים. בהמשך יהיה ניתן להחליף את סוג המזון והחול. לשם החלפת סוג המזון בקלות יש לערבב מעט מן המזון החדש בקערת המזון הקודם. ובשביל להחליף את סוג החול צריך לארגן ארגז חול נוסף עם החול החדש, בו קבורה הצואה מהשירותים הקודמים.
עונש צפוי: בעיות בהסתגלות, עשיית צרכים במקומות לא רצויים.

- מתקן גירוד גדול ויציב. דגש על המילה "יציב". בעקרון, חתיכת שטיח בגודל 20X20 סנטימטרים המחוזקת לרצפה או לקיר בגובה 50-70 סנטימטרים יכולה להוות מתקן גירוד מושלם. האופציה הכי פשוטה – לוח עץ ברוחב ואורך מינימאלי של חתול מבוגר כפול אחד וחצי, עטוף בשטיח. היתרון במתקן כזה הוא שהחתול יחזיק את הלוח במקום על ידי המשקל של עצמו ויוכל להימתח לאורך מלא.
עונש צפוי: שימוש ברהיטים כמתקן גירוד.

- גישה חופשית למקומות תצפית הגבוהות מגובהו של בן אדם. ככל שהגזע שבחרתם גדול וכבד יותר, כך העלייה צריכה להיות מתונה יותר. מדפים עטופים בשטיח, תלויים על הקיר בדומה למדרגות, ברצף או בזיג-זג, בהפרשי גובה של חמישים סנטימטרים זה מזה, יתאימו לכל הגזעים. לפחות אחת מנקודות התצפית צריכה להיחשב שטחו הפרטי של הגור. כשהוא שם, לא אתם ולא אנשים אחרים, לא מציקים לחתול ולא נוגעים בו.
עונש צפוי: קשיים ביצירת קשרים חברתיים, בעיות הסתגלות, עשיית צרכים במקומות לא רצויים (בקרבת השירותים ועל דברים עם ריח חזק של בן אדם: מצעים, נעליים), אגרסיביות.

- גישה חופשית לעדן החלון (במקרה שהוא קיים).
עונש צפוי: פינוי עצמאי של מקום באזור זה על ידי החתול.

- אם יש בבעלותכם אקווריום/ טרריום/ פולידריום, תספקו לחתול נקודת תצפית טובה על המתרחש בפנים, כך שיוכל לתצפת ממרחק מינימאלי.
עונש צפוי: ניסיונות לבחון את המתרחש בפנים בדרכים בלתי רצויות כגון קפיצה מלמעלה, התנגשות חזיתית וניסיון להגיע בחפירה לתוכן.

- רשתות על החלונות.
עונש צפוי: נפילה מהחלון.

- מברשת לסירוק. אם החתול הוא בעל פרווה בינונית עד ארוכה, יש צורך גם בפרמינטור.
עונש צפוי: הקאת כדורי פרווה בתכיפות גדולה, סיכוי גבוה לחסימת הקיבה.

- מד חום נפרד בשביל החתול.

- אם בבית נמצאים צמחים שלחתול אסור לכרסם, תכינו מראש מספר עציצים עם גומא, יהודי נודד או כלורופיטום במיוחד בשביל הגור. יש לזכור שהחתול זקוק לצמח לא בשביל ויטמינים אלא לניקוי הקיבה מפרווה. לכן, נא לא להיבהל אם החתול יקיא ישר לאחר אכילת הצמח.
עונש צפוי: חיסול הצמחים בבית.

- יש להצטייד מראש במספר חכות/חוטים/עכברים מלאכותיים וכדומה בשביל לשחק עם החתול.
עונש צפוי: עם פריטים אשר לא מיועדים לכך או עם הידיים/רגליים של הבעלים, קשיים ביצירת קשרים חברתיים.

התקינו דלתות לחתולים בכל הדלתות הפנימיות בבית, אשר עלולות להיסגר.
עונש צפוי: תמרוני מצור מתמשכים מול הדלת הסגורה.

*מספר ארגזי החול, מתקני הגירוד ומקומות התצפית צריכה להתאים לכמות החתולים פלוס אחד.
עונש צפוי: קשיים ביצירת קשרים חברתיים, קשיי הסתגלות, שימוש ברהיטים כמתקן גירוד, עשיית צרכים במקומות לא רצויים (בקרבת השירותים ועל דברים עם ריח חזק של בן אדם: מצעים, נעליים), אגרסיביות כלפיי בני האדם וכלפיי חתולים נוספים – אם כאלו קיימים בבית.

---

הגענו הביתה
הניחו את מתקן הנשיאה עם הגור למקום המיועד לו בחדר המבודד שהכנתם מראש לתקופה הראשונה של המעבר. הורידו ממתקן הנשיאה את הדלת והתרחקו. אל תסתכלו על החתול, התנהגו כאילו הוא לא קיים. אם הסתכלתם עליו עשו זאת עם עיניים חצי סגורות ומצמצו באיטיות כפי שהייתם עושים אם אתם על סף הירדמות. נסו לא לחייך (הבעיה היא לא בחשיפת השיניים אלא בכך ששפתיים מתוחות לצדדים מביעות פחד). התיישבו בצד ותקראו משהו.

אם החתול יצא בכוחות עצמו מהמחבוא וישים אליכם לב, דבר ראשון – מתחו את כף ידכם קדימה לברכת שלום: שורש כף היד חופשי, עם פנים היד כלפיי מטה, בגובה האף של החתול, במרחק של כ-10-15 סנטימטרים ממנו. הגור צריך בעצמו להתקרב ולהריח את היד, להתלטף עלייה ורק אז אפשר ללטף אותו ולשחק איתו עם חכה או חוט. לא לקחת את החתול על הידיים אלא אם כן הוא בעצמו יראה את הרצון לעשות זאת. אם טקס ההיכרות לא בוצע כהלכה, חיזרו לעניינכם ואל תתייחסו לחתול.

אם החתול לא יוצא מהמחבוא במשך רבע שעה – אפשר לצאת ולהשאיר אותו לבד כשעתיים, לאחר מכן להיכנס לחדר ולהתיישב בצד. אם החתול לא ישן, נסו לשחק עם חתול דמיוני כך שהוא יראה זאת מהמחבוא. אם לאחר עוד רבע שעה הוא אינו יוצא, שוב השאירו אותו לבד. אל תוציאו את החתול ממתקן הנשיאה בכוח, הוא צריך לצאת לבד.

תנו לחתול להתרגל למרחב המבודד ורק אז פתחו את הדלת לשאר הבית. זמן ההסתגלות יכול לנוע בין חצי שעה לשבוע. ההסתגלות הסתיימה אם החתול נע ברוגע במרחב המוקצה לו, לא מתחבא כאשר אתם נכנסים אליו, ומתעניין במתרחש מעבר לדלת. מהחדר המבודד החתול צריך לצאת לבדו.

בשבוע הראשון בבית החדש החתול יכול לא לעשות צרכים (ספציפית צואה) עד חמישה ימים.

לאחר הסתגלותו המלאה של החתול בבית, אפשר להעביר את ארגז החול למקומו הקבוע במהירות של לא יותר מחצי מטר ביממה. אם הקשבתם להמלצתי והשגתם שני ארגזי חול, אז את אחד הארגזים ניתן למקם ישירות במקום הקבוע, ואת השני להעביר מהחדר המבודד לאחר ההסתגלות המלאה של החתול בבית. אם בכל מקרה החתול עשה את צרכיו במקום הישן של השירותים, השתמשו בשיטת המעבר האיטי.

אם החתול מפספס את השירותים, כסו את מקום הפספוס בחול. את החול הספוג העבירו לארגז. על זירת הפשע שפכו חומץ. אל תנסו לנקות עם מים. אפשר למקם עוד ארגז במקום הפספוס.

---

יש לך כבר מישהו?
התנהלות דומה לזו שעם חתול חדש שרק הגיע: חדר מבודד עם מים, מזון, ארגז חול ומחבוא. המחבוא רחוק ככל הניתן מהדלת. המים קרובים למחבוא. המזון יותר קרוב לדלת. וארגז החול רחוק מרחק מקסימאלי מהאוכל והמחבוא. בנוסף יש לארגן מעין מיטה מוצעת עם גופייה שלכם, כאשר היא צריכה להיות משומשת ולא אחרי כביסה. יש להחליף את הגופייה לאחת חדשה (כלומר גם כן גופייה שנלבשה, ושאינה אחרי כביסה) כיממה לפני אירועי המפתח: בפתיחת הדלת לכדי סדק, ובפתיחה המלאה של הדלת. בשל כך שזמן ההסתגלות יכול להגיע לחודש, ספקו לחתול מתקן גירוד. וודאו כי מספר ארגזי החול, מתקני הגירוד ונקודות התצפית הגבוהות מגובה בן אדם – מתאימה לכמות החתולים בבית ועוד אחד.

הניחו את קערות המזון של החתול החדש והחתול הוותיק במרחק של כ-1-3 מטרים מהדלת המפרידה ביניהם. בתחילה, מרחק מקסימאלי מהדלת, ולאחר שתראו שבעלי החיים אוכלים מהקערות שלהם – קרבו את הקערות בהדרגתיות כלפי הדלת עד שתגיעו למרחק של מטר אחד. בגלל הלחץ החתולים עלולים לא לאכול בכלל ביום – יומיים הראשונים.

למשחק עם החתול החדש והחתול הוותיק השתמשו באותם צעצועים. שחקו איתם, בצעו את טקס ההיכרות, ואם הוא עבר בהצלחה – לטפו את החתול. פעם עם חתול אחד, פעם עם אחר, בלי מרווח זמן ארוך בין שניהם. בצורה זו אתם תצליחו לערבב בין הריחות שלהם מרצונם ובלי להכריח. יש לשמור על הסדר הזה עם כל אחד מהם – משחק, היכרות, ליטוף.

כעקרון, עד שהחתולים לא יתיידדו, יש לשחק איתם כמה שיותר. כפי שלפני פתיחת הדלת, כך גם אחרי.

את הדלת לשאר הבית יש לפתוח רק אחרי שהחתולים מרחרחים ומתעניינים במתרחש בצד השני. לאחר שיתחילו לרחרח, את הדלת אפשר לפתוח לרוחב של כף הרגל של חתול, תוך חסימה של הדלת עם משולשים כך שהיא לא תוכל להיפתח יותר או להיטרק. אל תשאירו את הדלת פתוחה אפילו במעט כאשר אתם מחוץ לבית. לפתוח את הדלת לחלוטין ניתן יהיה רק לאחר שהחתולים בעצמם יתקרבו לדלת – כל אחד מהצד שלו, ירחרחו ולא ינסו להכות זה את זה. רחישות מזלזלות של החתולים אחד על השני, מקובלות.

את פתיחת הדלת תשאירו לסוף השבוע, כאשר אתם בבית כדיי שתוכלו לבקר את תהליך ההיכרות הקרובה. אפשר לעקוב אחר החתול החדש כאשר הוא יוצא מהחדר, אך יש לעשות זאת ממרחק, ובלי להסתכל ישירות על החתול החדש או הוותיק, שכנראה גם כן הולך לעקוב אחר המתחרש. תעצמו מעט את העיניים אם מבטיכם יצטלבו. לא צריך לתת תשומת לב יתרה לרחישות מזלזלות, או תנועות עם הכפות אחד כלפיי השני, ואפילו למגע יותר קרוב כל עוד אף אחת מהחיות אינה צועקת כאילו שוחטים אותה. כדיי להפריד את המלחמה השתמשו בקבוק ספריי מלא במים (תכינו אותו מראש) כדיי לא להסתכן בשריטות מרובות.

בתקופה הראשונה החתולים ינסו לברר מי מהם במעמד יותר גבוה בשבט. עלולות להתקיים היתקלויות קצרות, תפיסות בעורף והצמדות לרצפה. אל תתערבו אלא אם כן אתם שומעים צעקות פראיות. רחישות ושאגות לא נחשבות. השאירו את הספריי בהישג יד.

אם אחת מהחיות תוקפת על מנת לרצוח את השנייה ישירות ללא רחישות מוקדמות, אני מציע לוותר על הרעיון של חתול נוסף או להתכונן לתקופת הסתגלות ארוכה וקשה. אם הספריי יתגלה כלא אפקטיבי, הפרידו את החתולים באופן ידני: תפסו את החתול התוקף בעורף, נערו מצד לצד כדיי שהוא יעזוב את הקורבן והצמידו לרצפה. אל תעזבו את החתול שתפסתם עד שהוא יירגע, כמה זמן שזה לא ייקח. בהתנגדות פעילה אליכם יש לטפל על ידי הרמת החתול מהעורף כך שרק כפות הרגליים הקדמיות יתנתקו מהארץ, ניעור מצד לצד ושוב הצמדה לרצפה.

גם במקרים הכי קשים, פתרון מהיר יכול להיות יצירת "קומה" שנייה. ארגנו מסלולים לחתולים תוך שימוש במדפים ורהיטים כך שהחיות יוכלו לעבור ברחבי הבית בלי להיפגש.

---

חינוך וטיפול
אם אתם לא מתכננים לבנות קריירה תחרותית לחתול שלכם (וכמובן שאם אתם קוראים את זה אני מציע מכל הלב לא לעשות זאת), עקרו או סרסו את החיה לפני הגעה לבגרות מינית. בעיקור או סירוס הכוונה היא לכריתת האשכים אצל הזכר או הרחם והשחלות אצל הנקבה. בעקרון, ניתן לעקר את החיה מגיל חודשיים. אני מציע לעשות זאת בגילאי חמישה וחצי עד שישה חודשים. לפני הניתוח מומלץ לעבור בדיקת דם כללית ולבדוק את תפקוד הלב. אם יתגלו בעיות בתפקוד הלב תבקשו תוכנית חיזוק לפני הניתוח והרדמה מיוחדת.
עונש צפוי: עשיית צרכים במקומות לא רצויים (היקף הדירה: דלת הכניסה והחלונות; דברים המריחים כמו הסביבה החיצונית: נעליים, בגדים והבעלים עצמם), סימון טריטוריה, אגרסיביות. במקרה של בעיות עם הלב את הניתוח עדיין צריך לעשות אך בגיל מאוחר יותר מסיבות רפואיות עם סיכויים נמוכים יותר לעבור בשלום.

אם החתול שלכם בעל טמירות אשכים (אשך טמיר הוא מושג רפואי המתאר היעדרות של אשך אחד או שני האשכים משק האשכים), התעקשו על בדיקה יסודית וכריתת שני האשכים בדרך ניתוח.
עונש צפוי: פגיעה בשפיות של החתול, התקפי זעם ותקיפה.

כדיי להרים את החתול על הידיים, יש לשים יד אחת מתחת לרגליים האחוריות. אל תהפכו אותו על הגב, תנוחה זו הופכת אותו לפגיע ובעקבות זאת יכולה להוביל להתנהגות אלימה. לנסות להפוך את החתול אפשר רק אם הוא בעצמו נותן ללטף את הבטן בזמן ליטוף רגיל.

שמרו על החוקים שעליהם החלטתם, אך בלי להגזים. אם לחתול אסור לעלות על שולחן האוכל, כל אחד שרואה את החתול מניח את הרגליים על קצה השולחן ממרחק, מתחיל לצעוק "אסור!", לרחוש, למחוא כף, להתקדם במהירות אל השולחן כדיי להוריד את הרגליים של החתול. ברגע שהחתול הוריד את הרגליים מהשולחן תעצרו והפסיקו את הרעש. אם זה קורה קרוב אליכם יש להזיז עם כף היד את הפנים של החתול אל קצה השולחן כדיי להגדיר את הגבול, אם יש צורך ניתן אף לתת מכות עדינות. שוב – רק עד קצה השולחן. בנוסף ניתן לתפוס עם יד אחת בעורף, עם השנייה תחת הרגליים האחוריות ולהעביר מחוץ לגבולות האזור האסור. שני התרגילים האלו מדמים את דרך החינוך שבה מלמדת החתולה את הגורים שלה. יש לשים יד אחת מתחת לרגליים האחוריות כדיי לא לפגוע בחתול שהריי המשקל שלו כבר גדול מכדיי להרים רק מהעורף.

אותה שיטה מתאימה גם לכל נושא צמחי בית ורהיטים. אם החתול לועס את הצמחים האסורים או מגרד את הציפורניים על הרהיטים – ממרחק: עושים רעש ומתקרבים; ומקרוב: נותנים מכה באף ומעבירים אל הצמחים המותרים או אל מתקן הגירוד. משחק באזור מתקן הגירוד ועליו יעזור לחתול ללמוד להשתמש בו.

במקרה ותהליך החינוך אינו מתקדם: השתמשו באקדח מים כדיי להבריח ממרחק. בעת שימוש באקדח נסו לא למשוך את תשומת ליבו של החתול אליכם. זרם המים צריך ליפול על החתול כמו עונש משמיים. אל תירו לכיוון החתול כשהוא כבר בורח ואל תעקבו אחריו.

בשום פנים ואופן אל תענישו את החתול אחריי הפשע. גם אם השלולית הזאת היא במיטה שלכם. אם לא תפסתם את החתול על חם, אז הפשע הזה כבר לא שלו. החתול יתפוס את העונש הזה כהתנהגות לא הגיונית מצדכם.

כשאתם מלטפים את החתול ומגרדים מאחורי האוזן, גרדו גם מתחת לסנטר, בקרבת השפה התחתונה יכולות להידבק שאריות של מזון. שאריות אלו יכולות לגרום להיווצרות של גירוי ופריחה שהחתול יגרד עד כדיי פצעים. אם כל יום אתם מוצאים על הסנטר קשקשים או גרגרים, ובבחינה מקרוב נקודות שחורות – זה יכול להיות סימן לאקנה – יש לפנות לוטרינר.

שחקו עם החתול לפחות 15 דקות ביום. עדיף יותר. כדאי לעשות זאת לפני השינה כדיי שהחתול ישן יותר טוב בלילה. אל תשחקו איתו עם הרגליים או הידיים! השתמשו רק בצעצועים שמרחיקים את הקשר בין הגוף שלכם למשחק כגון: חכות, חבלים בעובי 2-3 מ"מ עם משהו קשור בקצה או בלי, לייזרים; זרקו על הרצפה עכברים מלאכותיים, כדורים מנייר אלומיניום, או כדורים מנייר מקומט. זכרו שרק משחק משותף יקרב ביניכם ויהפוך אתכם לחברים טובים. כל אחד שרוצה לשפר את הקשר עם החתול צריך לשחק איתו. ביטוי של התנהגות "שובבה" (תקיפה שקטה) כלפיי אנשים וחיות מוכרות – מביע מחסור במשחקים קונבנציונליים.

כל ניסיון לשחק עם הידיים או הרגליים צריך להיאכף ע"י רחישות, מכה עדינה באף או תפיסה בעורף והצמדה אל עבר הרצפה. אם אתם משתמשים בשיטת ההצמדה לרצפה, מותר לעזוב את החתול רק כאשר הוא מפסיק להתנגד. אם הוא מתנגד – אנחנו מחזיקים. המסר צריך להיות מאוד ברור – זה כבר לא משחק. אם בגיל חצי שנה החתול ממשיך לנשוך, השתמשו בשיטה הבאה: איך לנשוך נכון את החתול שלכם. (הפוסט ברוסית – נמצא בתהליכי תרגום)

אם החתול מפריע לישון – תפסו וחבקו אותו, החזיקו אותו ולטפו עד שהוא יירגע. ברגע שהוא נרגע – הרפו מהאחיזה. אם הוא ירצה – הוא ילך. אם לא ירצה – ישן איתכם. הכי חשוב הוא שאחרי מספר פעמים החתול יבין מה המטרה של מיטה.

כאשר אתם עושים פעולות מתעללות (גזיזת ציפורניים, נתינת תרופה, מקלחת), החזיקו את החתול בעורף ואל תעזבו כל עוד הוא מתנגד. ניתן לדכא התנגדות פעילה ע"י הרמת החתול מהעורף כך שרק הרגליים הקדמיות מתנתקות מהקרקע ונענוע מצד לצד.

לא חייב לגזוז את הציפורניים לחתול אך אם אתם מרגישים שזה דבר הכרחי – עשו זאת פעם בשבועיים. השתמשו במספריים מיוחדות למטרה זו. יש לגזוז רק את החלק החד הקדמי של הציפורן כדיי לא לפגוע בטעות בחלק הורדרד שכולל קצוות עצבים וורידים.

בשום פנים ואופן אל תסירו את הציפורניים בדרך ניתוח. המחסור בציפורניים יביא לטראומה פסיכולוגית, יגרום לחתול להשתמש באופן פעיל בשיניים בהתקשרות עם הבעלים ולא ייתן אפשרות לחתול לשרוד במקרה שהוא בורח.

כדיי לתת תרופה לחתול, תקנו אצל הוטרינר מכשיר שמיועד לזה. המכשיר מאפשר להכניס את הגלולה כמה שיותר עמוק לגרון של החתול בלי לסכן את הידיים. תרופות נוזליות שפכו ללוע מהשיניים הצדדיות עם מזרק חד פעמי בלי מחט. אבקות אפשר למוסס במים ולתת כמו תרופה נוזלית או להשתמש בקפסולות נקיות העשויות מג'לטין של תרופות אחרות ולהכניס כמו גלולה.

אם יש צורך להשתמש במשחה נגד כדורי שיער והחתול מתנגד לאכול אותה, מרחו אותה על כפות הרגליים של החתול, קצת מעל פרק כף הרגל. החתול לא יוכל לנער אותה מעליו וילקק אותה כאשר ינקה את עצמו.

אין צורך לקלח את החתול בלי סיבה קריטית. יוצאים מן הכלל הם חתולי הספינקס שצריך לקלח פעם בשבועיים. זכרו כי החתולים לא אוהבים השפרצות ובמיוחד שונאים כאשר מים נכנסים לעיניים או לאוזניים.
עוד על מקלחת:
איך לקלח את החתול. (הפוסט ברוסית – נמצא בתהליכי תרגום)

חתול בעל פרווה קצרה כדאי לסרק 1-3 פעמים בשבוע. חתול בעל פרווה ארוכה – פעם ביום. סירוק הופך להכרחי ביותר בעיקר בתקופת הנשירה: בסתיו ובאביב. אם החתול לא רוצה להסתרק עם מסרק רגיל, נסו להשתמש בכפפת מסרק.

החלק הנראה של פנים האוזן צריך להיות נקי. יכולים להיות חלקים קטנים של שעוות אוזניים, בגודל של ראש גפרור, בצבע חום כהה, אותם ניתן לנקות על ידי צמר גפן. אל תנסו לנקות חלקים באוזן שאתם לא רואים.

שימו לב לבריאות. תסמינים עיקריים לחולי: עייפות מתמדת, דחיית משחקים, טמפרטורה פנימית (רקטלית) שעולה על 38-39.5 מעלות צלסיוס (נכון גם לגביי ספינקס), הקאה 3 פעמים או יותר ביום, שלשולים, עפעף שלישי (שכבת עור דקה לבנה בפינת העין) שבתקופת ערות מכסה שליש מהעין או יותר, כמות גדולה של שעווה באוזניים (במיוחד אם היא בצבע שחור), עיניים דומעות, ריח חזק מהפה, חניכיים בצבע אדום בהיר, נשירת שיער לא אחידה, אלימות פתאומית במגע באזורים מסוימים. גיל החתול לא יכול להיות תירוץ לקיום אחד מהסימנים הנ"ל – רק החלטתו של הוטרינר.

טיפות לעורף כנגד טפילים מוצצי דם כדאי לשים פעם בחודש. תכשירים נגד תולעים מומלץ לתת פעם בשלושה חודשים. מינון התכשירים נקבע על פי משקל החתול ונכתב על האריזה. אם אתם לא רוצים לתת לחתול את התכשירים האלו ללא סיבה מובהקת – שימו לב לתסמינים להופעת טפילים. גרגירים קטנים ושחורים בפרוות החיה ובמקומות השינה העיקריים, יעידו על נוכחות של פרעושים. לקיום של טפילים בדרכי העיכול ובריאות לא בהכרח יהיו סממנים ברורים ולכן מומלץ להשתמש באמצעי המניעה. טיפול נגד פרעושים וטפילים אחרים חייב להיעשות כ-10-14 יום לפני החיסונים.

בגיל 3-5 חודשים מתחלפות לחתול השיניים החלביות. את סט החיסונים הראשון עדיף לעשות לפני התחלפות השיניים.

את סט החיסונים הראשון החתול צריך לקבל בבית המגדל לא פחות משבועיים לפני עזיבתו. את הסט השני – לאחר שנה. בהמשך ניתן לחסן את החתול פעם בשנתיים- שלוש.

מספיק לנקות את ארגז החול פעם ביממה. דרישה זו הופכת להכרחית כאשר בבית חייה או באה לבקר אישה בהריון.

---

בטיחות
ארגז נשיאה – דרך אמינה להעברת החתול מחוץ לבית. היא מאפשרת את בטחון החתול מגורמים מסכנים בסביבה החיצונית ומוריד למינימום את הסיכוי לבריחה. ארגזי הנשיאה מתחלקים לשלושה חלקים: החלק התחתון, החלק העליון ודלת. נצלו זאת אם החתול באופן פעיל מתנגד להיכנס לארגז. כדיי להושיב את החתול, הורידו את החלק העליון תוך השארת הדלת תקועה בחלק התחתון ונוטה כלפי חוץ; הושיבו את החתול לתוך הארגז עם הגב אל הדלת; ישר כסו עם החלק העליון ולחצו עם היד; סגרו את הדלת עם התפסים שבחלק העליון; תנעלו את כל הסוגרים המחברים את החלקים העליון והתחתון. כדיי להוציא אותו מהארגז, למשל אצל הוטרינר, מספיק להוריד את החלק העליון. בבית החתול לבד יקפוץ מהדלת הפתוחה.

כל החלונות בבית צריכים להיות עם רשת. ברוב המקרים יספיקו רשתות נגד יתושים, אך, אם אתם לא מצליחים להרגיל את החתול לא לקרוע אותן, תאלצו להתקין רשתות העשויות מפלסטיק או מתכת עם רשת בעלת חורים במרחבים של 1-5 ס"מ.
חלונות עם פתיחה אנכית מהווים סכנה נוספת, משום שהחתול יכול לקבל פציעות חמורות המסכנות את החיים בבית החזה, בעמוד השדרה ובאיברים הפנימיים בעקבות ניסיון לצאת דרך הפתח ההולך ומצר של החלון.

צמחים מסוכנים. עדיף בכלל לא להחזיק בבית צמחים מעין אלו. בעקרון, ניתן להחזיק בבית צמחים שמסכנים את הבריאות שלו, אך ורק במקרה שיש לו צמחים משלו (למשל: גומא, יהודי נודד או כלורופיטום) העומדים במקום נפרד ומרוחק מהשאר. זאת רק שאלה של קביעת חוקים. אך הסכנה עדיין קיימת.

מכשירי חימום. הפתעה: חתול, יכול להרגיש הפרשי טמפרטורה בדיוק של פחות ממעלה, וכך למצוא דלקות בגוף האדם ולהישכב עליהן אך באותה קלות הוא יכול להתפרס על כיריים מלובנות או להישען על גוף חימום. כדיי למנוע מקרים טראגיים, קבעו כי החתול לא יכול להימצא בקרבת הכיריים ואל תשמשו בגופי חימום ללא רשת הגנה.

קישוטים חגיגיים (כמו לסוכות), חתיכה ארוכה של חוט תפירה או אפילו קצרה אך שמושחלת במחט, חוט דיג וחתיכות ארוכות של תיל דק המושארות ללא השגחה יכולות להפוך למוות המייסר של החתול שלכם. האהבה של החתולים ללעיסת סוגים שונים של חוטים יכולה לשחק משחק מאוד מלוכלך איתם. אם שמתם לב שלחתול שלכם מהפה תלויה חתיכת קישוט, חוט תפירה/דייג/תיל – אל תנסו להוציא אותם באופן ידני! תפנו ישר אל וטרינר.

כעת, כאשר יש בביתכם חתול,חשוב יותר מתמיד לנקות את הידיים והבגדים אחרי מגע עם חיות רחוב. יש לעשות זאת בהזדמנות הראשונה הניתנת ולפני המגע עם החתול שלכם.

---

תזונה
לעולם אל תאכילו את החתול משולחן האוכל. תיקחו את זה כחוק: אתם לא אוכלים מהצלחת של החתול, והוא לא אוכל מהצלחת שלכם. הגורים מתרגלים מאוד מהר לחוק זה ויכולים לשבת ברוגע על הרגליים שלכם בזמן הארוחה. אך אם שמתם לב למבט חמדן על פני החתול, ערכו תשאול לבני הבית בנושא: "מי ריחם על החתלתול הרעב?".

לא משנה מה החתול אכל בבית המגדל, מומלץ להעביר אותו לתזונה של אוכל יבש תעשייתי באיכות גבוהה. (למשל: Orijen, Acana, Bozita, Pro Plan, Royal Canin) ומים. מקורות המים צריכים להיות רבים, הם צריכים להיות ממוקמים במקומות שונים בבית, ובצורות שונות ו/או גדלים שונים. המרחק בין קערת האוכל והמים צריך להיות יותר ממטר. השתמשו בקערות העשויות מפלדת אל חלד. הן מתנקות בקלות, ניתן לחטא אותן ע"י מים רותחים ואינן סופגות ריחות. יש להשתמש בקערות נפרדות לאוכל הרגיל ולפינוקים.

אם החתול לא גרגרן (ברוב המקרים זה המצב) ואוכל את הכמות הנורמאלית ליממה שכתובה על האריזה (את המדידה יש לעשות כשבוע לאחר המעבר לסוג אוכל חדש), אז קערת המזון יכולה להישאר נגישה תמיד. במידה והקערה מתרוקנת – נקו את הקערה, תחטאו עם מים רותחים, נגבו, ושוב מלאו את הקערה באוכל. אל תוסיפו אוכל לקערה בדרישת החתול אם היא עדיין לא התרוקנה (בלי דרישה ניתן להוסיף מזון), זה יכול להוביל להרגל לא רצוי של דרישת אוכל.

אם החתול גרגרן ולא יודע גבולות – השתמשו בקערות אוכל מיוחדות עם טיימר או תאכילו אותו על פי לוח זמנים. חלקו את הנורמה היומית של מזון לשני חלקים שווים, והאכילו את החתול רק בבוקר ובערב. אל תתנו את האוכל בבוקר ישר אחרי ההתעוררות כדיי שהחתול לא יצור קשר לוגי בין ההתעוררות שלכם וההאכלה. אם החתול בן פחות משנה – מדדו את משקל החתול פעם בשבוע כדיי לדעת אם להעלות את כמות האוכל ליום (על פי הנורמה ליממה הכתובה על האריזה). לאחר גיל שנה – עשו זאת פעם בחודש עד שמשקל החתול יתאזן. אל תתנו פינוקים בנוסף למזון הרגיל ואל תשברו את סדר האכילה הרגיל.

בתור פינוק, לא יותר מפעם בשבוע אפשר לתת:
- כבד או לב של פרה (לא של טלה), שעבר הקפאה במשך לא פחות משלושה ימים.
- מוצרי חלב בעליי אחוזי שומן נמוכים שלא כוללים מלח, סוכר או תבלינים אחרים.
- חלמון לא מבושל.
- דג ים איכותי מבושל קלות במים בלי עצמות ועור.
- פחית שימורים לחתולים.

אסור לתת את המוצרים הבאים:
- חלב. הוא מביא לקלקול קיבה.
- חלבון. הוא מביא לעצירות.
- דגי מים מתוקים לא מבושל. זה מעמיס על הכליות, מוציא מהגוף חומרים חשובים, מוריד את איכות קרישת הדם, ומביא לבעיית אבנים בכליות.
- בצל ושום בכל צורה. עלול להוביל לאנמיה.
- שוקולד. רעל.
- ענבים בכל צורה. מביא לאי ספיקת כליות.
- כל אוכל המכיל מלח, סוכר ותבלינים. מביא לבעיית אבנים בכליות.

תשכחו מכך שהחתול לא יאכל את מה שעלול להזיק לו. הוא יאכל! אין להם שום קרבה לטבע ויכולות מולדות להבין מה בריא להם ומה לא – זה מיתוס.

הערות:
* כל חתול – הוא פרט בפני עצמו. רק הוא יחליט אם לסלוח לכם על הפרת החוזה בדרך כזו או אחרת, להעניש ישר או לחכות לעוד הפרה כדיי ללמד לקח לדורות.
* המאמר יכול להיראות לרוב האנשים כרווי מדיי במידע. אך, כפי שכנראה כבר שמתם לב העונשים הצפויים לא מגוונים. בעלי ניסיון יכולים לטפל במהירות בכל בעיה על ידי ברירה מהירה של הפתרונות האפשריים. אולם, עבור מתחילים גם בעיה קטנה יכולה להפוך לגיהנום על פני האדמה. אם אתם מתחילים, אני ממליץ לעקוב במדויק אחר ההוראות הנכתבות לעיל כדיי שבעיות בכלל לא יופיעו.
* גם מהרשימה הכתובה יכולים להיות יוצאים מן הכלל.
* אם אתם חושבים שביצעתם את כל ההוראות כפי שהן כתובות ועדיין החתול מתנהג בצורה לא חברתית – העבירו את החתול בדיקה מדוקדקת אצל וטרינר. רוב הסיכויים שהבעיה נובעת ממחלה.

כל הדרישות הכתובות למעלה נובעות מהמאפיינים הטכניים והשקפת העולם של חתולים. מי שרוצה להבין יותר לעומק את החתול שלו, אני ממליץ על המאמר: החתול. מאפיינים טכניים ויסודות השקפת העולם. (הפוסט ברוסית – נמצא בתהליכי תרגום)

כל תגובה, הארה והערה מצדכם יכולים לעזור לי לתקן ולהשלים את המאמר. כך שאל תתביישו.

בנוסף אני ממליץ: ועל החתול. (הפוסט ברוסית ובאנגלית)

Tanya Deveykin :תרגום